צילום: דפנה דרוקר 2023 צוֹעֲקִים אֶל הָרְחוֹב לְעִתִּים מְכַסִּים אוֹתָם בְּדֶגֶל גָּדוֹל כָּחֹל לָבָן שֶׁיִּרְאוּ שֶׁנִּצַּחְנוּ...

מזמן לא כתבתי כאן, ביומן המלחמה. אולי מפני שהייתי עסוקה בשגרת המלחמה, בעשייה המתמדת בעבודתי כמדריכת שיקום ובהוצאת ספר שיריי השלישי "דברים...

יִתָּכֵן מְאוֹד וּבְרֶגַע זֶה כָּל עֵדוּיוֹת חַיַּי עוֹלוֹת בְּלֶהָבוֹת יִתָּכֵן מְאוֹד שֶׁהַיַּעַר הַמְּפֻיָּח פּוֹלֵשׁ אֶל בֵּין...

עוד מעט פסח. רגע, איפה היינו בראש השנה? זה היה לפני 100 שנה. הכל היה אחרת. חצי שנה של מלחמה. קריית שמונה נמצאת עכשיו מעבר להררי החושך...

לְהַקְשִׁיב לַשִּׁירִים בָּאָזְנִיּוֹת לֹא לְהַקְשִׁיב לַחֲרָדוֹת הַמְּרִימוֹת רֹאשָׁן לְהַקְשִׁיב לַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹבוֹת עָלֶיךָ...

חצות. אני לא נרדמת, הראש מלא מילים. מחליטה לכתוב קצת. מה שהיה לי בראש כשזינקתי מהשמיכה זה אתה. כמה קשה בלעדיך. מהשגרה הרגילה בה היינו...

אדם בתוך עצמו הוא גר / אני בא הביתה מן הלילה / למלכה אין בית למלך אין כתר / כמה טוב שבאת הביתהההה הביתההה הביתהההה השירים באוזניות שרים...

שיר חדש וטרי שמערבב מציאות ודמיון כמו מכונת כביסה על סחיטה... ומה שרק מרכך יכול... עִצְרוּ הַכֹּל שֶׁמִּישֶׁהוּ יִשְׁפֹּךְ לִי כָּאן...

בימים אלו של מלחמה נכתב השיר הזה, ואני, כדיירת ארעית בתל אביב על מצוקת החנייה שלה, מתגעגעת אל ביתי שבעירי קריית שמונה המפונה. כך בשירי...

בַּחֹשֶׁךְ שָׁרוּי בֵּיתִי. עֵינַיו שֶׁל הֶחָתוּל זוֹרְחוֹת בְּתוֹכוֹ וַאֲנִי לֹא בּוֹ. יָצָאתִי מִמֶּנּוּ בְּלִי לָדַעַת אִם וּמָתַי...

בֵּין אִם יִשְׁרֹק פֹּה טִיל וּבֵין אִם לֹא אֲנִי כָּאן עִם הָאָזְנִיּוֹת וְהַשִּׁירִים שֶׁלּוֹ בֵּין אִם יִפֹּל פֹּה טִיל וּבֵין אִם לֹא...

דברים קטנים שעושים את המלחמה הזו קצת נסבלת: להתעורר בלי שעון. משלוח פינוקים מאנשי השכונה המקסימים הכולל בקבוק יין עם שני גביעים ופותחן,...

נַפְשִׁי מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְשֶׁקֶט. נַפְשִׁי חוֹרֶטֶת עַל עוֹרָהּ קַעֲקוּעַ – הַגַּעֲגוּעַ לַשֶּׁקֶט. הַחֹשֶׁךְ אוֹפֵף אֶת הַסִּמְטָה בָּהּ...

הערב השתתפתי לראשונה בחיי בהפגנה. לא בדיוק הפגנה. היה זה מפגן תמיכה במשפחות החטופים שהתקיים ברחבת מוזיאון תל אביב ובכל האזור הסובב את...

סיבים רכים של פחד עוטפים אותי כשמיכת חורף. החורף עצמו עדיין לא הגיע. לפתוח חלון או לא? שיכנס קצת אויר, שתכנס קצת תקווה. כמתוך שינה אוזניי...

אחרי הנפילה הטראומטית בעיר הולדתי, הערב נפילה בעיר מגוריי. לראות על המסך את הלהבות המאכלות מכוניות ומסעדות במרכז קריית שמונה, מקום בו אני...

הַמַּחֲסֶה שֶׁלִּי הוּא בַּיִת שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר וּבֵיתִי שֶׁלִּי שׁוֹכֵן מֵעֵבֶר לְעָנָן הֶחָתוּל שֶׁלָּנוּ שׁוֹמֵר לִי עָלָיו...