יומן מלחמה. פוסט 3

התעוררתי לפנות בוקר אחרי שינה קצרה וטרופה. ואז נולד בי השיר הזה שאביא בהמשך הפוסט. חזרתי לישון קצת והיה לי יום נהדר בירושלים. הירושלמים מעריכים את העובדה שביידן לא הגיע לכאן ונחסכו מהם חסימות כבישים. כל הכבוד לנשיא ביידן על ביקור הניחומים והחיזוקים הזה.

עיר הקודש טובה אלי מאוד.

ארוחת בוקר עם שלי וארוחת ערב מוקדמת עם רותי.

הגורל או ההשגחה הפגישו אותי עם נשים נהדרות, טובות לב, מוכשרות ומעניינות מאוד לשיחות ארוכות ומרתקות בבתי קפה ירושלמיים מיוחדים ומשובחים.

ובין לבין טלפונים והודעות. של משתקמים שלי, של חברים הדואגים לשלומי, של בני שבמרכז, רחוק ממני, של בן זוגי ומשפחתו מקריית שמונה שאני קשובה כל הזמן למה שקורה שם ודואגת לשלומם, ושל אחותי ושכנתה שעזרו לי למצוא ולארגן את הבית הבא במקום הבא שאתארח בו, כנראה, מסוף השבוע.

המשיכו לעקוב. נראה לי שיהיה מעניין...

והעיקר לא לפחד כלל.

ברגע שכתבתי - התחזקתי.

אֲנִי פּוֹחֶדֶת | דפנה דרוקר

שֶׁלֹּא אַצְלִיחַ לִישֹׁן - שֶׁלֹּא אַצְלִיחַ לְהִתְעוֹרֵר

שֶׁתָּמִיד אַשְׁוֶה אֶת עַצְמִי לְמִישֶׁהוּ אַחֵר

שֶׁיִּגָּמְרוּ לִי הָאֹכֶל וְהַתְּרוּפוֹת

שֶׁיִּגָּמְרוּ לִי הָאֹמֶץ וְהַכּוֹחוֹת

אֲנִי פּוֹחֶדֶת בִּגְלַל דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם

שֶׁאַף אֶחָד בִּגְלָלָם בְּעֶצֶם לֹא אָשֵׁם

שֶׁאוֹר שֶׁמֶשׁ לֹא יַחְדֹּר עוֹד אֶל תּוֹדַעְתִּי

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אוּכַל לָשׁוּב עוֹד אֶל בֵּיתִי

18.10.2023 ירושלים