דברים קטנים שעושים את המלחמה הזו קצת נסבלת:
להתעורר בלי שעון.
משלוח פינוקים מאנשי השכונה המקסימים הכולל בקבוק יין עם שני גביעים ופותחן, עוגת שוקולד ביתית עטופה ומקושטת, שני נרות שבת וגפרורים ושתי חלות תוצרת בית - כל מה שצריך לקראת שבת שקטה ומבורכת.
ביקור מפתיע של חבר טוב שבא לשיר לי עם הגיטרה.
מקלחת חמה.
שיחת טלפון נעימה עם בן הזוג שנסע לצפון.
ארוחת ערב שהכנתי לעצמי.
עוד אזעקה שכבר כמעט בכלל לא מפחידה. מתרגלים. גם לזה.
לכתוב עוד פוסט ביומן המלחמה שאין בו נפילות מפחידות במקומות משמעותיים בחיי.
המחשבה על היום בו נחזור הביתה.
לשמוע את הילדים המקסימים מבארי מספרים בטלוויזיה על השבת השחורה ולראות כמה הם מתאמצים להתגבר על הטראומה ואפילו לחייך. ואם הם יכולים אז גם אני.
Comments