חצות. אני לא נרדמת, הראש מלא מילים. מחליטה לכתוב קצת. מה שהיה לי בראש כשזינקתי מהשמיכה זה אתה. כמה קשה בלעדיך. מהשגרה הרגילה בה היינו...

אדם בתוך עצמו הוא גר / אני בא הביתה מן הלילה / למלכה אין בית למלך אין כתר / כמה טוב שבאת הביתהההה הביתההה הביתהההה השירים באוזניות שרים...

דברים קטנים שעושים את המלחמה הזו קצת נסבלת: להתעורר בלי שעון. משלוח פינוקים מאנשי השכונה המקסימים הכולל בקבוק יין עם שני גביעים ופותחן,...

הערב השתתפתי לראשונה בחיי בהפגנה. לא בדיוק הפגנה. היה זה מפגן תמיכה במשפחות החטופים שהתקיים ברחבת מוזיאון תל אביב ובכל האזור הסובב את...

סיבים רכים של פחד עוטפים אותי כשמיכת חורף. החורף עצמו עדיין לא הגיע. לפתוח חלון או לא? שיכנס קצת אויר, שתכנס קצת תקווה. כמתוך שינה אוזניי...

אחרי הנפילה הטראומטית בעיר הולדתי, הערב נפילה בעיר מגוריי. לראות על המסך את הלהבות המאכלות מכוניות ומסעדות במרכז קריית שמונה, מקום בו אני...

היום היה זה יום חם. תרתי משמע. פעמיים נאלצנו לרוץ אל המרחב המוגן כשבאוזניים מייללות הסירנות. ואז הבומים המרעידים את זגוגיות החלונות ואת...

עברו כמה ימים, בהם התמקמתי בביתי הזמני ברמת גן home away from home בשכונה יפה ושקטה מלאה באנשים טובים שרק רוצים לעזור בכל דרך. מחמם את...

היום היה זה יומי האחרון בירושלים עיר האור והקודש. אחרי שליוויתי את מארחתי לעבודתה, התארחתי לארוחת בוקר מפנקת אצל תמר, עוד אישה ואישיות...

יכולתי להעלות כאן תמונה יפה של נוף ירושלים מטיילת ארמון הנציב, בה טיילתי הבוקר. אבל הרבה יותר חזק לי הגרפיטי הזה, בפארק המסילה במושבה...

כמה מוזר לי להיות כאן, בדירה זרה בירושלים, רחוקה כל כך מהבית, מכל מי שיקר לי, מכל מה שמוכר לי. אבל יודעת שזה עדיף כך ושזה זמני. מנסה לשמח...