מזמן לא כתבתי כאן, ביומן המלחמה. אולי מפני שהייתי עסוקה בשגרת המלחמה, בעשייה המתמדת בעבודתי כמדריכת שיקום ובהוצאת ספר שיריי השלישי "דברים...

עוד מעט פסח. רגע, איפה היינו בראש השנה? זה היה לפני 100 שנה. הכל היה אחרת. חצי שנה של מלחמה. קריית שמונה נמצאת עכשיו מעבר להררי החושך...

חצות. אני לא נרדמת, הראש מלא מילים. מחליטה לכתוב קצת. מה שהיה לי בראש כשזינקתי מהשמיכה זה אתה. כמה קשה בלעדיך. מהשגרה הרגילה בה היינו...

אדם בתוך עצמו הוא גר / אני בא הביתה מן הלילה / למלכה אין בית למלך אין כתר / כמה טוב שבאת הביתהההה הביתההה הביתהההה השירים באוזניות שרים...

דברים קטנים שעושים את המלחמה הזו קצת נסבלת: להתעורר בלי שעון. משלוח פינוקים מאנשי השכונה המקסימים הכולל בקבוק יין עם שני גביעים ופותחן,...

הערב השתתפתי לראשונה בחיי בהפגנה. לא בדיוק הפגנה. היה זה מפגן תמיכה במשפחות החטופים שהתקיים ברחבת מוזיאון תל אביב ובכל האזור הסובב את...

סיבים רכים של פחד עוטפים אותי כשמיכת חורף. החורף עצמו עדיין לא הגיע. לפתוח חלון או לא? שיכנס קצת אויר, שתכנס קצת תקווה. כמתוך שינה אוזניי...

אחרי הנפילה הטראומטית בעיר הולדתי, הערב נפילה בעיר מגוריי. לראות על המסך את הלהבות המאכלות מכוניות ומסעדות במרכז קריית שמונה, מקום בו אני...

היום היה זה יום חם. תרתי משמע. פעמיים נאלצנו לרוץ אל המרחב המוגן כשבאוזניים מייללות הסירנות. ואז הבומים המרעידים את זגוגיות החלונות ואת...

יאוש. איך כל זה יגמר? קשה למצוא קצת אור בתוך כל החושך הזה. הטלוויזיה והפייסבוק מלאים תמונות וסיפורים ושיתופים על אנשים שנהרגו שנרצחו...

תמונה: גוגל. לפני. צמרמורת והלם. לראות בחדשות את הרחוב בו גרתי, בניין מאוד דומה לזה שגדלתי וחייתי בו רוב שנות חיי. למעשה מהר מאוד מתברר...

עברו כמה ימים, בהם התמקמתי בביתי הזמני ברמת גן home away from home בשכונה יפה ושקטה מלאה באנשים טובים שרק רוצים לעזור בכל דרך. מחמם את...

היום היה זה יומי האחרון בירושלים עיר האור והקודש. אחרי שליוויתי את מארחתי לעבודתה, התארחתי לארוחת בוקר מפנקת אצל תמר, עוד אישה ואישיות...

התעוררתי לפנות בוקר אחרי שינה קצרה וטרופה. ואז נולד בי השיר הזה שאביא בהמשך הפוסט. חזרתי לישון קצת והיה לי יום נהדר בירושלים. הירושלמים...

יכולתי להעלות כאן תמונה יפה של נוף ירושלים מטיילת ארמון הנציב, בה טיילתי הבוקר. אבל הרבה יותר חזק לי הגרפיטי הזה, בפארק המסילה במושבה...

כמה מוזר לי להיות כאן, בדירה זרה בירושלים, רחוקה כל כך מהבית, מכל מי שיקר לי, מכל מה שמוכר לי. אבל יודעת שזה עדיף כך ושזה זמני. מנסה לשמח...

עבר שבוע כל כך קשה. נוראי. ואנחנו הרגשנו די בטוחים יחד, בקצה העולם, בבית שלנו, בחדר הביטחון. הקפנו את עצמנו בחפצים, מזון ומסכים. אבל...

"מלחמה שאף פעם לא די לה" יהודה עמיחי עוֹצֶמֶת אֶת הָעֵינַיִם הַקּוֹלוֹת רוֹעֲמִים בְּאָזְנַי מַנְמִיכָה אֶת הַדִּוּוּחִים מֵהַשֶּׁטַח לֹא...

בהיותי ילדה בת עשר רשמה אותי סבתי ולאחר מכן גם את אחיותיי הקטנות, לחוג יידיש. לא, זה לא היה באופנה אז כמו חוג היפ הופ היום. אבל האמת, זה...

(דיוקן עצמי, 1988, אקריליק על בד) פעם הייתי מבלה שעות בציור ורישום. למדתי עיצוב גרפי, אמנות ותולדות האמנות. ואיור. וצילום. הוצאתי הון על...